עברית  |  English  |  

 
להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת הדואר האלקטרוני שלך:
 שלח
 








  לרגל שבוע הספר "ספרים מומלצים"
דף הבית >> סיפורים אישיים >> לרגל שבוע הספר "ספרים מומלצים"

 
ספרים  מומלצים

אני קמה בבוקר ומזדעזעת. אותו חצ'קון מיום אתמול גדל למימדי ענק והוא ניראה עכשיו כמו עין שלישית בין שתי עיניי. איך אני אלך כך לקניון? אני מנסה להסתיר את החצ'קון עם הפוני, אך בדיוק אתמול קיצרתי אותו בעצמי ועכשיו עם הפוני העקום והחצ'קון אני נראית עב"ם.
אין ברירה, עם חצ'קון או בלי חצ'קון אני חייבת לנסוע לקניון ולהחזיר ל: סטימצקי ול: צומת ספרים את הספרים שקניתי מהם. עלי אי אפשר לעבוד ולמכור לי ספרים במחיר מופקע.
אני עולה לאוטובוס, לרגע שכחתי מהחצ'קון. נהג האוטובוס מביט בי, יותר נכון בחצ'קון כאילו שהיה רמזור אדום. אני מקרבת את הכרטיסייה אל מול עיניו כדי להוציא אותו מההלם. הוא עושה תנועת התנצלות, אבל החיוך הבזוי נישאר שם תקוע בין שפתיו משל היה מעבר חציה.
אני מוצאת לי מקום ישיבה נחמד ליד אימא וילד בן שנתיים. לפתע הוא מתחיל לילל "אימא אני מפחד, יש פה טרול". האימא נבוכה וממהרת להסביר לבנה. "זה לא טרול, זאת רק אישה עם חצ'קון גדול על המצח". היא מנסה להרגיע אותו, אך  מאמציה עולים בתוהו והוא מגביר את בכיו. היא מתנצלת בפני ועוברת למקום אחר.
אני ממהרת להוציא מתיקי את ה "ספר טוב" שלקחתי מרשימת "ספרים מומלצים" ולכסות איתו את החצ'קון. ושוב אני כועסת על החנות שמכרה לי את הספר הזה במחיר מופקע. אני רוצה לראות  שסטימצקי לא תחזיר לי את הכסף. סטימצקי? אני לא בטוחה שקניתי את זה משם. אולי קניתי את זה בחנות צומת ספרים? וואוו, אני כל כך מבולבלת... פשוט היה לי יום מטורף אתמול. נכנסתי לחנות סטימצקי וקניתי את הספר, ואז ראיתי שבצומת ספרים מוכרים אותו יותר בזול, אז החזרתי את הספר לסטימצקי וקניתי את אותו הספר בצומת ספרים... ואז חברה שלי אמרה לי שבדיוק עכשיו הוזילו את כל הספרים בסטימצקי  ב –% 99.9  והיא שילמה על הספר רק חמישה שקלים... רתחתי מזעם וחזרתי לסטימצקי... ואז לצומת ספרים ושוב לסטימצקי...ככה רצתי חצי יום בין החנויות ... עד שגדל לי חצ'קון בין העיניים. ואז כשהייתי לגמרי מותשת ועייפה ראיתי את שלט ההצלה של צומת ספרים: "שני ספרים בשני שקלים". קניתי שני ספרים וחזרתי הביתה מרוצה...חתיכת פריירית שכמוני!
למה פריירית? אז כך, בערב הלכתי לאכול במסעדת פועלים בתחנה המרכזית הישנה הנקראת: ספר ספר. נכנסתי לשירותים של המסעדה ומה ראיתי שם? נכון, את הספר. השתמשו בו בתור נייר טואלט. בעל המקום התנצל בפני: "ספרים היום אפשר להשיג יותר זול מנייר טואלט וגם אפשר להעביר את הזמן בקריאה".

          * * *
 
               
 בחזרה למעלה  |  מפת אתר |  תקנון
           
נאוה דיקסטרה
האילנות 35 משרד 17 הרצליה 46312
טלפון: 054-4437374

לייבסיטי - בניית אתרים