עברית  |  English  |  

 
להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת הדואר האלקטרוני שלך:
 שלח
 








  לקחת ידיד לחופשה עם הבעל
דף הבית >> סיפורים אישיים >> לקחת ידיד לחופשה עם הבעל

 
בעלי טס לחו"ל למטרת עסקים. בדרך כלל אני מצטרפת אליו, אבל בזאת הפעם הוא פטר אותי וברוך שפטרנו. למה? לא נעים לי להגיד, אבל אני מעדיפה לבלות עם הידיד הותיק והטוב שלי.
 
אחרי שלושה ימים בעלי התקשר אלי: "נאוה את חייבת לטוס לסן רמו, זה מקום כל כך נחמד משם נוכל לנסוע למונקו ואחר כך לניס, בקיצור יכול להיות טיול מדהים".
"ומה עם העסקים שלך, יהיה לך זמן בשבילי?"
"לא יהיה לי הרבה זמן בשבילך, אבל מבטיח לך שיהיה לך הרבה מה לעשות פה".
"אני אחזיר לך תשובה".
ישבתי עם עצמי והתלבטתי מה לעשות. מצד אחד אני מאוד רוצה לטוס לחופשה, מצד שני מה אני אעשה כשבעלי יהיה עסוק? ואז צץ בראשי רעיון מבריק. החלטתי לקחת את ידיד הנפש שלי איתי, לחופשה שלי עם בעלי. אני כל כך אוהבת להיות איתו, הוא מאוד סבלני וחכם, מילה אחת שלי והוא ישר מבין על מה אני מדברת. ידעתי שבעלי לא יתלהב מהרעיון, אבל מבחינתי אני מכירה את הידיד הזה שלי, הרבה לפני שהכרתי את בעלי, אז העניין סגור.  עם ההחלטה הגיעה ההתלהבות וההתרגשות ואני חיכיתי בקוצר רוח לחופשה המשולשת - אני, בעלי והידיד.
 
נחתתי בשדה התעופה בניס. בעלי הגיע עם האוטו השכור שלו לאסוף אותי ונשימתו נעתקה. לפתע הפכו פניו הלבנות ועיניו הכחולות לצבע אחד – כחול.
"את לא נורמאלית, הבאת אותו איתך לפה?"
"מה רע? כשתהיה בעסקים אוכל לבלות איתו ולהפיג את השעמום".
"את לא נורמאלית והאמת שמתחיל להימאס לי ממנו".
"אז מה רצית שאשב משועממת כשאתה עסוק?"
"צריך גם לקבל את זה בזוגיות".
"אני מעדיפה זוגיות אחרת. אני מעדיפה לבלות איתו כשאתה עסוק, ואם תמשיך לדבר על הנושא הזה, אני לוקחת טיסה חזרה לארץ".
 
מסתבר שהאיום שלי לא עזר, אבל אני בשלי, נצמדתי לידיד שלי והמשכתי להכעיס את בעלי יותר מפעם אחת:  
באותה הפעם שבעלי מצא אותי באמצע היום יושבת בבית קפה עם הידיד שלי. ובאותה הפעם שהוא התעורר בשלוש בלילה ומצא אותנו יושבים במרפסת של החדר כשאור הירח מעלינו והים מתחתינו ושירת הרוח מנעימה את שיחתנו. וכשהוא תפס אותי מצמידה את הידיד שלי לליבי לאחר שהוא פתר לי איזה דילמה שהתלבטתי בה במשך ימים ארוכים, והכי הטריף אותו הייתה הפעם ההיא שבלי מישים נרדמתי לצידו.
נו אז מה? על מה המהומה? לא הבנתי.
 
נסענו מסן רמו למונקו. הייתי נורא עייפה כי לילה קודם ישבתי עם הידיד שלי עד חמש לפנות בוקר. דבר שגרם לבעלי לנסוע למונקו בפנים חמורות סבר. "את רואה מה קורה כשאת יושבת עד שעות מאוחרות איתו, אז אין לך כוח להיות איתי".
"נכון, מצטערת". אמרתי ונרדמתי.
שלא תבינו לא נכון, אני מאוד אוהבת את בעלי, אבל הידיד הזה שלי הוא משהו מיוחד, ממש קשה לי לוותר עליו. אם רק הייתי יכולה להתחתן איתו....
 
את היומיים האחרונים של הטיול החלטנו לסגור בניס ומשם לטוס חזרה לארץ. מיותר לציין שבעלי היה מוכן לשלוח אותי חזרה לארץ כבר באותו היום ולו רק כדי להיפטר מהידיד הזה שלי, אליו נצמדתי בחום כמו פרפר לנורה. בערב, רגע לפני שיצאנו לאכול ארוחת ערב. ביקש ממני בעלי להשאיר את הידיד שלי בחדר. התלבטתי מעט, אבל לידיד שלי זה לא הפריע, אז הסכמתי. כשחזרנו מארוחת הערב, מצאתי את הידיד שלי במיטה עם וירוס קטלני. בעלי היה מרוצה עד השמיים. אני לעומתו, נכנסתי להיסטריה. ניסיתי לכבה ולהדליק אותו כמה פעמים. לא עזר.
הבטתי בפניו של בעלי עם דמעות בעיניים "הלאפ-טופ שלי לא עובד, ידעתי שאסור לי להשאיר אותו לבד, אני לא יודעת מה לעשות".
"משתתף בצערך", אמר בעלי עם פנים מדושנות מעונג והלך לישון.
עכשיו אני יושבת לבד במרפסת של חדרי במלון, מביטה בים וחושבת איך להעביר את היומיים שנותרו לי עם בעלי ובלי המחשב שלי.
 
 
               
 בחזרה למעלה  |  מפת אתר |  תקנון
           
נאוה דיקסטרה
האילנות 35 משרד 17 הרצליה 46312
טלפון: 054-4437374

לייבסיטי - בניית אתרים