עברית  |  English  |  

 
להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת הדואר האלקטרוני שלך:
 שלח
 








  בגידה לא צפויה
דף הבית >> סיפורים קצרים >> בגידה לא צפויה
 
הן היו שתי חברות טובות וכפריות. מאז היסודי כל אחד ידע שאם הוא רוצה למצוא את ליאת הוא צריך לחפש אצל אפרת ולהיפך. הן לא נפרדו מעולם. אפילו בתקופת הצבא כשסוף סוף הן נאלצו להיפרד, הסתבר ששתיהן במקרה שובצו לאותו הבסיס.
 
שנה אחרי הצבא, בצעד אמיץ שכרו שתיהן בית בתל אביב והתגוררו בו ביחד. אני נלי, נערת כפר קטנה ותמימה. נהגתי לנסוע אליהן לתל אביב ולהציץ דרכן בעולם הגדול. הייתי אוהבת לצאת איתן למסיבות ולמועדונים או לשבת בביתן כשערימה של חבר'ה מנעימה להן את השעות הקטנות של הלילה. החיים שלהן נראו לי מאוד תוססים בהשוואה לחיים שלי ושל חברותיי. כולנו עבדנו בחברות סלולר והבילוי היחידי שלנו היה לימוד לפסיכומטרי.
 
ליאת ואפרת  התייחסו אלי יפה, לבת הכפר הקטנה שבאה לעיר הגדולה. למרות שהיינו באותו הגיל, הן הרגישו צורך לגונן עלי. הן הזהירו אותי שלא לתת לעטיפה התל אביבית לבלבל את דעתי. הליבה של תל אביב, כך אמרו לי, היא צבועה ואכזרית, ואני, בת כפר, צריכה להיזהר ולהישמר שבעתיים מהזאבים המשוטטים בעיר החטאים תל אביב, והן נהגו על פי הכלל "נאה דורש נאה מקיים" ונזהרו אף הן מהזאבים המשוטטים, וכך מלאו להן 30 שנה ושום זאב לא התקרב אליהן. גם לא אלי.

לקריאת הסיפור כעותק pdf (מומלץ) נא ללחוץ על הקישור: "בגידה לא צפויה".
 
במשך הזמן אפרת מצאה לה מישהו שהנעים לה יותר מידי את השעות הקטנות של הלילה והם החליטו להתחתן ולהנעים זה לזה גם את שעות היום. אפרת עזבה את הדירה ועברה לגור עם בעלה בצפון תל אביב. ליאת נותרה עם שתי אופציות גרועות, או לארוז את מיטלטליה ולחזור לבית נעוריה ולגור שם עם הוריה, או להציע לי, בת הכפר הקטנה, לגור איתה. כנראה שהייתי הרע במיעוטו, היא הציעה לי לגור איתה. הסכמתי.
נישואיה של אפרת הכניסו את ליאת ללחץ וחשש שמא הרכבת תברח ותיקח איתה את כל הבעלים הפוטנציאלים והיא תישאר רווקה, זקנה בלה, ערירית וחסרת ילדים. המעבר שלי לדירה החמיר יותר את הדאגה של ליאת, והיא פחדה שנגזר עליה לחיות איתי, בת הכפר המתבגרת והמשעממת עד סוף חייה. היא התחילה לדבר על לעשות ילד מחוץ לנישואין. אפרת ניסתה לעודד אותה ולהסביר לה שרווקות בגיל שלושים לא מנבא בהכרח עתיד ערירי וחסר ילדים, אך זה לא הרגיע את ליאת.
 
ליאת השתנתה. לפתע לא עניינו אותה יותר מועדונים ובתי קפה וגם לא לבקר את אפרת ולראות אותה בזוגיות היפה שלה. עתה במקום לבלות את רוב זמנה עם אפרת, היא בילתה את זמנה בביתה של השכנה שלנו מהקומה השנייה, יסמין, לה היו שלושה ילדים. וכשליאת לא הייתה בביתה של יסמין, הייתה זאת יסמין וילדיה שפלשו לדירה שלנו. הם הקימו רעש והמולה שהוציאו אותי מדעתי וכשבעלה של יסמין היה חוזר מעבודה, ההשתלטות על הבית הייתה מושלמת. ליאת טרחה להכין לו לאכול ולהגיש לו את זה בסלון כשהוא צופה בטלביזיה שלנו באין מפריע.
 
מאחר וליאת אימצה משפחה שלמה, לא נותר לה זמן לשמור על החברות שלה עם אפרת, ולכן הייתה זאת אפרת שהקפידה להגיע עם בעלה לביקורים בביתנו ונחשפה לחברות ההדוקה בין ליאת ליסמין ויותר מכך, התברר לאפרת שליאת החליפה אותה ביסמין ולהקתה ואפילו הצהירה על כך בפומבי כשבאחת השיחות הודיעה קבל עם ועדה שמעולם לא הייתה לה חברה יותר טובה מיסמין ויצרה בינה לבין אפרת קרע שלא ניתן לאיחוי.

אט אט פסקו ביקוריה של אפרת בביתנו והקשר בין ליאת לאפרת נשמר בעיקר בשיחות אס.אם.אסים
 
באחד הימים חזרתי מהעבודה והתפלאתי ש"היסמינים" לא היו בביתנו. מצאתי את אפרת וליאת יושבות בסלון כמו בימים הטובים. כמה שהתגעגעתי אליהן. לפתע שמתי לב שאפרת בוכה.
"איך גילית שהוא בוגד בך?" שאלה ליאת את אפרת.
"מבט אחד שהם החליפו אחד עם השני ואני עליתי על הסיפור". אמרה אפרת בכאב. "אם לא הייתי בהריון הייתי זורקת אותו לאלף הרוחות".
ליאת הביטה בבטן הקטנה של אפרת "נו, והוא הודה שהוא בגד בך?"
אפרת פרצה בבכי, "כן, הוא לא רק הודה שהוא בוגד בי, הוא גם אמר לי שהוא אוהב אותה ושהוא רוצה לעזוב את הבית, שהוא משאיר לי הכול".
"מה הוא משאיר לך? הריון ובית מושכר בצפון תל אביב?" שאלה ליאת בלעג.
אפרת שיחררה חיוך קטן "את חושבת שהוא יתחרט, שהוא ירצה אותי בחזרה?"
"את רוצה אותו בחזרה?" הקשתה ליאת.
אפרת הנהנה ופרצה בבכי "בטח, לפחות בשביל התינוק". בכייה התגבר "אני לא יודעת מה לעשות, אני שבורה, אני בטח האישה היחידה שבגדו בה אחרי שישה חודשי נישואין, איזה מעליב".
"יש משהו שעשית שבגללו הוא עזב אותך?"
"לא יודעת, אולי התרגלתי לחיי רווקות ארוכים, הקפדתי להתחלק איתו שווה בשווה בכל מטלות הבית, כמו שהיה איתך".
ליאת צחקה.
"תסכימי לחזור ולגור איתי ועם הילד אם באמת אני ובעלי נתגרש?"
"בודאי, גם אני מתגעגעת לחיים שלי ביחד איתך. תגידי, כמה זמן הוא כבר מנהל רומן?"
"אין לי מושג, יכול להיות כמה חודשים ויכול להיות כמה ימים, זאת האקס שלו, אז לכי תדעי. חבל שלא ידעתי את זה קודם".
"למה?"
"אולי הייתי עושה הפלה. עכשיו אני כבר מחוברת לעובר, להריון, לתהליך".
"שטויות, כמו שאני מכירה אותך לא היית עושה הפלה בשום מחיר". אמרה ליאת.
אפרת פרצה שוב בבכי קורע לב "איך אני אעבור את ההיריון לבד, איך אני אעבור את הלידה לבד?"
ליאת חיבקה אותה "אם תצטרכי עזרה תבקשי ממני, את יודעת שאני אעשה הכול בשבילך".
ובאמת כך היה. מאותו היום ליאת הקפידה לבקר בביתה של אפרת ואפרת חזרה לבקר בביתנו כמו בעבר. דומה שהן חזרו להיות שוב החברות הכי טובות.
 
כעבור חודש כשחזרתי מהעבודה שמעתי את ליאת בוכה בחדרה. נכנסתי אליה ושאלתי אותה אם הכול בסדר. היא ביקשה שאעזוב אותה במנוחה. יצאתי מחדרה וסגרתי אחרי את הדלת.
 
הטלפון צלצל, אפרת הייתה על הקו. "תפגשי אותי בבית הקפה מתחת לדירה".
כשירדתי ראיתי אותה יושבת בבית הקפה כשחיוך רחב על שפתיה "התגברת על הפרידה?" שאלתי.
"מה פתאום, אני ובעלי חזרנו". בישרה לי אפרת "אני אספר לך על זה בהזדמנות".
"נהדר, רק חבל שעכשיו את מאושרת וליאת מדוכאת. היא מסתגרת בוכה בחדר, את חייבת לעלות אליה".
"היא תהיה עוד הרבה זמן בדיכאון, הכלבה הזאת".
הייתי המומה "קרה משהו ביניכן?"
"כדאי לה באמת להסתגר בחדר, כי אם אני אראה אותה אני ארצח אותה, אני ויסמין".
הבטתי באפרת בהלם "מה הקשר ליסמין? הן כבר לא חברות?"
"איזו חברה של יסמין, חברה של הבעל של יסמין. כשאת בסופי שבוע היית נוסעת לכפר, היא הייתה מארחת את בעלה של יסמין במיטה שלה".
הייתי בשוק "לא נעים, אבל זה לא שייך אליך".
"בואי אני אעדכן אותך בפרטים". אפרת לגמה מהקפה שהוגש לה ולאחר מכן המשיכה "לא מפריע לי שהיא לקחה ליסמין את הבעל, מפריע לי שהיא ידעה שבעלי בוגד בי ולא אמרה לי מילה".
הייתי מופתעת מהחדשות, אבל בכל זאת ניסיתי להגן על ליאת "לא נעים לי להגיד לך, אבל אני בטוחה שאם היא ידעה ולא סיפרה לך זה כנראה מתוך כוונות טובות, אולי כדי לא להכאיב לך, לפעמים עדיף לא לדעת".
אפרת צחקה "מאמי, היא לא סיפרה לי, בגלל שהיה לה דיל עם הבעל שלי. היא עשתה דיל עם בעלי על החיים שלי. לפני כמה חודשים היא יצאה למועדון עם בעלה של יסמין שאת כבר יודעת שהיה להם רומן. במועדון היא ראתה את בעלי מתגפף עם מישהי שהייתה האקסית שלו, אז הוא וליאת עשו דיל, ליאת הבטיחה לבעלי שהיא לא תספר לי והוא הבטיח לה שהוא לא יספר ליסמין. מה את אומרת על זה?"
"ואוו. אני מבינה שבעלך סיפר לך את זה".
אפרת הנהנה.
"אז התנקמת בה וסיפרת ליסמין?" שאלתי.
אפרת חייכה בעונג. "הפסדת את ההצגה של החיים שלך. חיכינו להם בבית שלך בשקט וכשהם נכנסו לחדר שינה והעסק התחיל להתחמם הפתענו אותם ותפסנו אותם על חם".
"מתי זה היה?"
"חצי שעה לפני שהגעת".
"מאיפה היה לך מפתח?"
"גרתי בבית הזה, שכחת?"
 
 

כל הזכויות שמורות לנאוה דיקסטרה
 

 
               
 בחזרה למעלה  |  מפת אתר |  תקנון
           
נאוה דיקסטרה
האילנות 35 משרד 17 הרצליה 46312
טלפון: 054-4437374

לייבסיטי - בניית אתרים